יום השפה הערבית בכנסת

יום השפה הערבית בכנסת

יום השפה הערבית בכנסת

במסגרת יום השפה הערבית בכנסת שמחתי לשאת את נאומי במליאה בשפה הערבית. בנאומי ציינתי כי גדלתי בבית בו המוזיקה הערבית הייתה חלק בלתי נפרד מהנוף התרבותי שלי. גם כשניסיתי לאטום את אוזני בתקופת ילדותי, המוזיקה הזאת המשיכה להדהד בתוכי.

אפילו מזמורי הדת ששר אבי, שאבו את השראתם ממאפייני הלחן הערבי. וכל עוד סבתי הייתה בחיים, קיימנו את טקס הגדה של פסח גם בשפה הערבית.

אך אם בילדותי ובנעוריי התכחשתי לשפת האם של הוריי, בין היתר בגלל שראיתי בה את שפת האויב, הרי שבשנים האחרונות שבתי לשפה הזאת כדי לכונן שלום בין שתי השפות האחיות.

אף אחד אינו יכול לבטל את השורשים המשותפים בין שתי השפות הקדומות האלה או להתכחש לדמיון הלשוני ביניהן. אך לצערי הרב, אנחנו היהודים התרחקנו רבות מהשפה הערבית ואנו מתייחסים אליה כאילו הייתה שפה רחוקה וזרה ביותר.

אם נחזור ונזכיר לעצמנו ששתי השפות האלה נובעות מאותו מעיין, ואם נחזור ונזכיר לעצמנו שחלק ניכר מנכסי צאן התרבות היהודית נכתב בשפה הערבית (סעדיה גאון והרמב״ם, לדוגמא) אולי יהיה ביכולתנו להתגבר על הדעות הקדומות ולהתבונן זה בזה באופן חיובי ואופטימי.

לנאומי בכנסת עם דיבוב:

לנאומי בשפה הערבית ללא דיבוב:

כתבות דומות

Close