הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשע"ה–2015

הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשע"ה–2015

הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשע"ה–2015

 

יוזמים:      חברי הכנסת           יוסי יונה
                                                 דוד ביטן
                                                 ענת ברקו
                                                 מירב בן ארי
                                                 אייל בן ראובן
                                                 אורלי לוי אבקסיס
                                                 איציק שמולי
                                                 איילת נחמיאס ורבין
                                                 איתן כבל

 

______________________________________________

פ/1602/20

 

הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשע"ה–2015

מטרת החוק 1. מטרת חוק זה היא להסדיר את העסקתם של עובדי ההוראה במערכת החינוך ולהגן על מעמדם המקצועי, תוך שמירה על זכויותיהם הסוציאליות וביטחונם התעסוקתי.
הגדרות 2. בחוק זה –
    "ארגוני המורים" – שני ארגוני עובדי הוראה שעם חבריהם נמנה המספר הרב ביותר של עובדי הוראה מאורגנים בישראל;
    "גוף מתווך" – קבלן שירות, קבלן כוח אדם, עמותה פדגוגית או גוף אחר המפעיל תכניות העשרה שהן חלק מתכנית הלימודים;
    "חוק פיקוח על בתי ספר" – חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969[1];
    "מוסד חינוך" – כל אחד מאלה:
      (1)    מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949[2];
      (2)    בית ספר או גן ילדים שבו לומדים ומתחנכים באופן קבוע תלמידים, שניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי או חינוך מיוחד, ושחלה עליו חובת רישוי לפי חוק פיקוח על בתי ספר;
    "המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד החינוך;
    "עובד הוראה" – עובד חינוך כהגדרתו בחוק פיקוח על בתי ספר, ולמעט מי שעיקר עיסוקו הוא באחד מאלה:
      (1)    הוראה במסגרת התנסות מעשית;
      (2)    פעולות שמבצע מסייע למורה במוסד לחינוך מיוחד או טיפול על ידי מי  שאינו מורה, כאמור בסעיפים 16(ב) ו-18 לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988[3], וכן פעולות שמבצע מסייע לעובד הוראה העוסק בהוראה של תלמידים בגיל 3 עד 5;
      (3)    פעולות שמבצעים במוסד חינוך פסיכולוגים, בעלי מקצועות פרה-רפואיים ובעלי מקצועות אחרים שקבע השר, שאינם עובדי הוראה בתחום עיסוקם;
      (4)    פעילות חינוכית במוסד חינוך למטרות העשרה או פנאי, שאינה חלק מתכנית הלימודים, על ידי מי שאינו מורה;
      (5)    פעילות חינוכית במוסד חינוך כמסייע לעובד הוראה, במסגרת שירות צבאי, התנדבות בשירות לאומי או התנדבות בשנת שירות הנעשה תחת הדרכה ופיקוח של עובד הוראה;
    "קבלן שירות" – מי שעיסוקו במתן שירות באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
    "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996[4];
    "השר" – שר החינוך.
תנאי העסקה 3. (א)    לא יועסק עובד הוראה בהוראה או בחינוך במוסד חינוך באמצעות גוף מתווך.
    (ב)    עובד הוראה שעומד בדרישות חוק פיקוח על בתי ספר, יועסק על ידי משרד החינוך או על ידי הרשות המקומית, לפי העניין.
    (ג)     השר, בהתייעצות עם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות מכסה של עובדי הוראה מורשים אשר יועסקו באמצעות גופים מתווכים; מכסה זו לא תעלה על 1,000 עובדי הוראה בשנה.
פיקוח 4. (א)    משרד החינוך, בשיתוף הרשויות המקומיות וארגוני המורים, יקים גוף חיצוני אשר יבקר ויפקח על תנאי העסקתם של עובדי ההוראה במשרד החינוך וברשויות המקומיות ויעביר דוח למנהל הכללי אחת לשנה.
    (ב)    המנהל הכללי יציג מדי שנה דוח בדבר תנאי העסקתם של עובדי ההוראה ובדבר העסקת עובדי הוראה במכסה לפי סעיף 3(ג), לשר ולוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.
    (ג)     משרד החינוך ינהל רישום של עובדי העומדים בדרישות חוק פיקוח על בתי ספר, בדרך ובהתאם להוראות שיקבע השר; בתקנות כאמור יקבע השר, בין השאר, את הפרטים שייכללו ברישום.
    (ד)     הרישום כאמור בסעיף קטן (ג) יהיה פתוח לעיון הציבור.
ביצוע ותקנות 5. השר ממונה על חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
תחילה 6. תחילתו של חוק זה ב-1 בספטמבר שלאחר יום פרסומו.
הוראות מעבר 7. (א)    עובד הוראה אשר מועסק באמצעות גוף מתווך בשנת הלימודים שקדמה לתחילתו של חוק זה, ייקלט כעובד משרד החינוך, או כעובד הרשות המקומית, לפי העניין, ולכל המאוחר עד שנה מתחילתו של חוק זה.
    (ב)    השר יגבש תכנית פעולה לבחינת הכרה בוותק ובזכויות הסוציאליות שצברו עובדי ההוראה המועסקים באמצעות גוף מתווך עד לתחילתו של חוק זה.

דברי הסבר

מטרת הצעת החוק להסדיר את העסקתם של עובדי ההוראה בישראל באמצעות התקשרות ישירה בין עובדי ההוראה למשרד החינוך או לרשויות המקומיות ביחסי עובד – מעסיק.

למקצוע ההוראה חשיבות רבה ביותר במימוש העצמי של הילדים ובשילובם המיטבי בחברה. תפקידו של המורה אינו מתמצה בהקניה של ידע מתחומים שונים; הוא אמון על עיצוב אופיים של התלמידים ועל הנחלת ערכי היסוד של החברה. מכאן שהבטחת מעמדם המקצועי תורם לפיתוח המוטיבציה שלהם ולמחויבותם המלאה למקצוע ההוראה. ההוראה היא אמנם שליחות, אך כדי ששליחות זו תבוצע בדרך הטובה ביותר יש להבטיח תנאי העסקה הוגנים של המורים.

כיום אין הלימה בין הדרישות הגבוהות מהמורים לבין מעמדם התעסוקתי וזכויותיהם הסוציאליות. ממחקרים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת וכן מדוחות רבים של משרד החינוך עולה תמונה קשה שעל-פיה מעמדם התעסוקתי של אלפי עובדי הוראה איננו ברור, ולמעשה הם מועסקים באמצעות גופים מתווכים שאינם מבטיחים להם ביטחון תעסוקתי ושאינם מכבדים את זכויותיהם הבסיסיות. הצעת החוק נועדה לתקן את המעוות. היא נועדה להפסיק את העסקתם של עובדי ההוראה באמצעות גופים מתווכים ולהבטיח את העסקתם במישרין על ידי משרד החינוך או הרשויות המקומיות לפי העניין, תוך יצירת מנגנוני פיקוח אשר מטרתם שימור מעמדם של עובדי ההוראה ומניעת שחיקתם.

"המחנך הוא הנושא בעולו של החינוך. אישיותו, כושרו ויושרו האינטלקטואלי והדוגמא האישית שלו – הם הדברים שלאורם הולך התלמיד, מהם הוא מושפע ועל פיהם הוא מתנהג. כך בכל מקום, לא כל שכן בחברתנו ההטרוגנית הסעורה... בתנאים אלה נדרש המחנך שלנו למאמץ אשר ספק אם נדרש הוא מעמיתיו במערכות חינוך אחרות. לכן, חייבים כולנו לכבודו והבטחת תמורה נאותה לעמלו... מורה מקופח בשכרו ומתוסכל מבחינת מעמדו החברתי סופו לקפח את תלמידיו ולהרתיע צעירים מוכשרים מלהצטרף לשורותיו של מעמד חברתי מתוסכל" (יגאל אלון, 1973).

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת שמעון אוחיון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1526/19), על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1684/19; פ/2273/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/435/20), על ידי חבר הכנסת מיקי רוזנטל (פ/436/20), על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/437/20), ועל ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/1390/20).

 

 

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ב בתמוז התשע"ה – 29.6.15

 

 

[1] ס"ח התשכ"ט, עמ' 180.

[2] ס"ח התש"ט, עמ' 287.

[3] ס"ח התשמ"ח, עמ' 114.

[4] ס"ח התשנ"ו, עמ' 201.

כתבות דומות

Close